5 יתרונות ממש מיידיים לפרידה או לגירושים

כל אחת תגיד לך שלא כיף גדול להתמודד עם פרידה, אבל אם היא חברה, היא תמזוג לך כוס יין ותראה לך את חצי הכוס המלאה.

5 adventages

1. שליטה מלאה בשלט!!!

נטפליקס או דיסני, אמאזון פריים, יס או הוט, זה לא משנה! לא יהיו פה סדרות מוזרות שמעניינות לך את ה₪&#^, אירועי ספורט משמימים, מירוצי מכוניות או כל דבר שאת לא מתחברת אליו. אף אחד לא יתקדם בפרקים בלי לחכות לך ויספיילר לך מה היה ותמיד אפשר לראות שוב תוכן שעושה לך טוב! (חתונמי, מישהי?).

2. את יכולה ואף רצוי שתשני באלכסון

לא עוד סרדין בקצה המיטה, כל המרחב לרשותך, את מוזמנת לישון הפוך, לצד ובאלכסון ככל שתחפצי, שלא לדבר על כירבול מפנק בכל השמיכה, בלי שחצי גוף קופא והחצי השני ב 40 מעלות צלזיוס. ועוד לא כתבתי חצי מילה על נחירות. וטיפ קטן לקשר הבא – שתי שמיכות נפרדות! אנחנו לא בקיבוץ. בעצם, עוד טיפ, פרגני לעצמך מצעים חדשים ונעימים. מגיע לך!

3. הדירה שלך היא הממלכה שלך

וכיאה למלכה היא צריכה לשקף את מי שאת.  אם תמיד רצית לצבוע את הקיר בשחור ולתלות קורי עכביש באווירה גותית או לחילופין חפצת בטוסטר ורוד ופלייסמנטים של חדי קרן – לכי על זה. תני לסביבה שלך להציג לראווה את מי שאת, בלי שיפוט. רק קצת שיפוץ.

4. מקום בארון כמוהו כקריאה לשופינג

קני מעט אבל איכותי ובדיוק בטעם שלך, כך שתמיד יהיה לך מה ללבוש, בלי להתבלבל.

5. פרידה זה מרזה

אין דרך פוליטיקלי קורקט להגיד את זה, אז פשוט מניחה את זה כאן ויורדת למקלט. פרידה זה מרזה. נקודה.

Share:

קנאה וגירושים של אחרים

אני מקנאה בזוגות שנפרדו יפה. בזוגות שזכרו שפעם, לפני המון זמן, הם אהבו ממש אחד את השני ובחרו להיות משפחה זה לזה. 

אנשים שזוכרים שהלשעבר שלהם הוא או היא הם לא האויב. 

אנשים שבאים בטוב, בשלום, רוצים להקל על הצד השני לטובתם האישית, לטובת הילדים. שמבינים שלדרוס ולרמוס את הצד השני לא מקדם אותם קדימה, אלא במקרה הטוב משאיר אותם במקום. 

אני מקנאה באנשים שיכולים להתקשר ללשעבר שלהם להתייעץ, לבקש המלצה על איש מקצוע או לשאול מה צריך היה לשלוח לבית הספר. 

מקנאה באנשים שהתקשורת שלהם עם האקס מתנהלת באופן מכבד. שלא מחפשים בכל מילה לפגוע ולהעליב, שלא זורים מלח ואז מגרדים את הפצע וזורים עוד מלח.

אני מקנאה באנשים שיצאו מהרבנות ושתו קפה יחד. זרים, אבל לא באמת. שנפרדו בחיוך או לכל הפחות בלחיצת יד. מקנאה באנשים שהוקירו תודה למי שהיו השותפים שלהם בחיים והכירו בכך שהיו גם דברים טובים. 

אני מקנאה באנשים שפניהם לשלום, גם בעיתות מלחמה. באנשים שמנמיכים את הלהבות ולא מלבים את האש. 

עייפתי מלהילחם בטחנות רוח, הן לא באמת ענקים, סתם שבשבת המונעת על ידי הרוחות. גם סופה לא תזיז את מי ששקוע עמוק בתוך עצמו.

Share: